מהו מעקב פעיל לסרטן הערמונית?

​

חולים שעוברים ביופסיית ערמונית ומאובחנים עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך לרוב לא ימותו מסרטן הערמונית.

על מנת להימנע מטיפול יתר בחולים אלה, פיתחו בשנים האחרונות גישה של מעקב פעיל המאפשר שמירה על איכות החיים תוך דחיית הטיפול עד שהמחלה הופכת משמעותית יותר, אז מתבצע טיפול למטרת ריפוי.

​

למי מתאים מעקב פעיל לסרטן הערמונית?

​

הטיפול מתאים למטופלים המאובחנים עם סרטן הערמונית שהם בגיל ובמצב רפואי המאפשר טיפול למטרת ריפוי במחלה (באמצעות ניתוח כריתת ערמונית, קרינה חיצונית לערמונית או טיפול פוקלי).

 

המטופלים צריכים להיות בעלי מאפיינים של סרטן ערמונית בסיכון נמוך שכוללים:

• ערך PSA - קטן מ 10ng/mL.

• בדיקה רקטלית - ללא ממצאים או עם ממצאים מינימליים.

• ממצאי ביופסיה של הערמונית שכוללים מחלה בדרגת Gleason score 3+3=6 או ISUP 1.

​

ישנם מדדים קליניים נוספים העשויים לסייע בהחלטה לגבי התאמה למעקב פעיל דוגמת אחוז דגימות הביופסיה המעורבות בגידול, אחוז המעורבות בכל דגימה, והיחס בין ערך ה PSA לנפח הערמונית.

 

חשוב להפגש עם אורולוג מומחה על מנת לשקול האם אתה מתאים למעקב הפעיל לאור מצבך הבריאותי ונתוני המחלה.

​​

בדיקות גנומיות המסייעות להחלטה מי מתאים למעקב פעיל

​

ישנן מספר בדיקות גנומיות המבוצעות על הדגימה של הביופסיה שמטרתן לאפיין בצורה מדוייקת יותר את רמת המסוכנות של הגידול והאם הוא מתאים למעקב פעיל. בדיקות אלה יבוצעו בחלק מהמטופלים לפי החלטת הרופא והמטופל ובמידה והן יסייעו לקבלת החלטה על הטיפול המתאים.

הבדיקות הזמינות בארץ לצורך כך כוללות (ניתן ללחוץ על שם הבדיקה על מנת להגיע לאתר הבדיקה):

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

​

​

 

 

כיצד מבצעים מעקב פעיל?

מעקב פעיל כולל ביצוע בדיקות חוזרות בתדירות משתנה על מנת לזהות החמרה במאפייני המחלה אשר דורשים מעבר ממעקב לטיפול. בדיקות אלה כוללות:

• בדיקת דם ל PSA

• בדיקה רקטלית

• בדיקת MRI של הערמונית

• ביופסיה של הערמונית

​

תדירות הבדיקות משתנה בין הפרוטוקולים השונים של המעקב הפעיל אך ברוב הפרוטוקולים נדרש לבצע ביופסיה חוזרת שנה לאחר אבחנת המחלה, על מנת לוודא שהמחלה אכן מתאימה למעקב פעיל. ביופסיה זו נקראת ביופסיית אשרור או confirmatory biopsy.

את הביופסיות במהלך המעקב הפעיל יש לבצע לאחר ביצוע בדיקת MRI ובאמצעות ביופסיית פיוז'ן במידה ויש ממצאים המחשידים לסרטן הערמונית בבדיקת ה MRI.

​

מתי נחליט על סיום המעקב הפעיל?

סיבות להפסקת המעקב הפעיל כוללות:

• החמרה במאפייני המחלה אשר דורשים טיפול – לרוב עקב עליה בדרגת ה Gleason בביופסיה חוזרת של הערמונית.

• המטופל החליט שאינו מעוניין להמשיך במעקב הפעיל בשל הצורך בבדיקות ובביופסיות חוזרות.

• כאשר תוחלת החיים הצפויה של המטופל היא בין 5-8 שנים. מטופלים המגיעים לגיל 78 – 80 לרוב יסיימו את המעקב הפעיל.

​

עד – 40% מהמטופלים יסיימו את המעקב הפעיל 5 שנים לאחר התחלתו מאחת הסיבות האלה.

 

מה הסכנה במעקב פעיל?

הסכנה במעקב פעיל היא הופעה של מחלה גרורתית במהלך המעקב עצמו. הסיכון להופעת גרורות במטופל הנמצא במעקב פעיל מסודר נמוכה מאוד.
מחקרים מראים שבקרב חולים עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך, רק 1.5% יפתחו גרורות של סרטן ערמונית לאחר 10 שנים של מעקב.

​

האם ניתן לבצע מעקב פעיל בחולים עם סרטן ערמונית בסיכון בינוני?

ניתן לבצע מעקב פעיל בחלק מהחולים עם סרטן ערמונית בסיכון בינוני שהם בעלי מאפיינים המצביעים על מחלה שהיא פחות אגרסיבי עם סיכון נמוך יותר לשלוח גרורות.
ההחלטה על מעקב פעיל במקרים אלה צריכה להתקבל ביחד עם האורולוג המלווה את המטופל וכאשר האפשרות של מעקב נתמכת על ידי מידע נוסף כולל בדיקות גנומיות של הגידול, מאפייני הגידול בפתולוגיה והממצאים בבדיקת ה MRI.

במקרים אלה המעקב הפעיל כרוך באחוזים גבוהים יותר של צורך בטיפול לאורך המעקב ובאחוז גבוה יותר של הופעת גרורות תוך כדי המעקב.

טרם ההחלטה על ביצוע מעקב פעיל בחולה עם סרטן ערמונית בסיכון בינוני יש צורך בדיון עם האורולוג המטפל על מנת להבין את היתרונות והחסרונות במעקב זה.
המעקב במטופלים עם סרטן ערמונית בסיכון בינוני יהיה הדוק יותר, ובדיקות המעקב (PSA, בדיקה רקטלית, MRI וביופסיה של הערמונית) יבוצעו בתדירות גבוהה יותר.

​

לחץ כאן למעבר להקלטה של יום עיון בנושא סרטן הערמונית ובו הסבר על מעקב פעיל לסרטן ערמונית.